גור ואח' נ' יו וי קליניק בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק הדין מיום 4.5.2014, אשר הורה על מחיקת תביעתו של המבקש מחמת אי התייצבותו לשתי ישיבות הוכחות.

רקע הדברים וההליכים בפני בית הדין

2.המבקש הגיש לבית הדין תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות בגין תקופת העסקתו במשיבה, וסיומה.

3.המשיבה הגישה לבית הדין כתב הגנה במסגרתו טענה, בין היתר, להעדר קיומם של יחסי עבודה בינה לבין המבקש. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה מטעמה, הגישה המשיבה גם תביעה שכנגד, בה עתרה לחיובו של המבקש בפיצוי כספי בגין נזק שגרם למשיבה באיחוריו למקום העבודה. עוד עתרה המשיבה, להשבת שכר עבודה ששולם למבקש לפי הטענה ביתר, בגין שעות בהן לא עבד בפועל. יצויין, כי שני הצדדים אינם מיוצגים בהליך זה.

4.מתחילה, התנהלה התביעה בהליך של דיון מהיר. בשים לב לסעדים הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד ולמחלוקת בעניין קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, הורה בית הדין על העברת הדיון בתביעה למסלול של תביעה "רגילה".

5.במסגרת הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד, התנהלו הליכים מקדמיים רבים, בית הדין נעתר לבקשת הנתבעת לתיקון כתב התביעה שכנגד, והתקיימו שתי ישיבות מקדמיות, במהלכן לובנו המחלוקות בין הצדדים והובררה אפשרות להביא לסיום המחלוקות בין הצדדים בהסכמה.

6.בתום ההליכים המקדמיים, נקבעה ישיבת הוכחות ראשונה ליום 9.12.2013. המבקש (התובע) לא התייצב לישיבה, אף שההודעה בעניין מועד קיומה ניתנה במעמד הצדדים במסגרת הדיון המוקדם ביום 18.7.2013. חרף אי התייצבותו של המבקש לישיבת ההוכחות, לא הורה בית הדין על מחיקת התביעה, אלא אפשר למבקש להגיש בתוך 7 ימים הודעה בעניין העדר התייצבותו.

7.המבקש הודיע לבית הדין כי לא התייצב לישיבה כיוון ש"התבלבל ביום", תוך שהוסיף וציין, כי הוא שרוי במצב נפשי קשה עקב פטירת בנו.

8.נוכח הנסיבות המצערות שעלו מבקשתו של המבקש, הורה בית הדין על קיומה של ישיבת הוכחות ביום 4.5.2014, תוך שנקבע כי ההוצאות בגין אי התייצבותו של המבקש לישיבת ההוכחות ביום 9.12.2013 יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך, בהתאם לתוצאתו.

9.המבקש לא התייצב גם לישיבת ההוכחות ביום 4.5.2014. לפיכך, ומשדובר באי התייצבות שנייה של המבקש לישיבת ההוכחות, הורה בית הדין על מחיקת התביעה. נוכח מחיקת התביעה, ולבקשת המשיבה, הורה בית הדין על מחיקת התביעה שכנגד. בכל הנוגע להוצאות נקבע במסגרת ההחלטה מיום 4.5.2014, כדלקמן: " בשלב זה, לא ייעשה צו להוצאות, אולם ככל שהתובע יבקש לחדש את הדיון בתביעתו, ישקול בית הדין לחייבו בהוצאות בגין אי התייצבותו לשתי ישיבות הוכחות שנקבעו בהליך זה".

10.ביום 11.5.2014, הגיש המבקש לבית הדין "בקשת התנצלות על היעדרותי מדיון ההוכחות" ו"בקשה לקבוע מועד נוסף לדיון הוכחות". מדובר בבקשה שעל פי מהותה הינה בקשה לביטול פסק הדין מיום 4.5.2014.

טיעוני הצדדים בבקשה

11.במסגרת הבקשה טען המבקש, כי מפאת פיזור הדעת היה סבור שישיבת ההוכחות ביום 4.5.2014 נקבעה לשעה 09:30 ולא לשעה 09:00, והתייצב באולם בית הדין בשעה 09:35, לאחר שהסתיים הדיון. על יסוד טענתו זו, ביקש המבקש מבית הדין לקבוע מועד נוסף לשמיעת ההוכחות.

12.המשיבה התנגדה לבקשה לביטול פסק הדין, תוך שטענה, כי בשל מחיקת התביעה, הסכימה גם למחיקת התביעה שכנגד, אף שהייתה רשאית להמשיך בניהולה. עוד טענה, כי בית הדין נהג במידת הרחמים עם המבקש, שעה שלא הורה על מחיקת התביעה במועד ישיבת ההוכחות הראשונה, ולא השית עליו הוצאות בגין מחיקת התביעה. המשיבה ציינה, כי התייצבה בבית הדין לארבע ישיבות, אשר לשתיים מהן לא התייצב המבקש. הוסיפה המשיבה וטענה, כי ההוצאות שנגרמו לה בשל ניהול התביעה, עולות על סכום תביעתו של המבקש.

דיון והכרעה

13.לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובכלל החומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להתקבל. זאת, בכפוף לתשלום הוצאות על ידי המבקש בסך 1,500 ש"ח. ואלה הטעמים להחלטתי:

14.מדיניותם של בתי הדין לעבודה, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, הינה "לברר תביעות לגופן ולהכריע בהן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וראיותיהם" (ראו למשל: בר"ע 27507-08-10 המתכת מ. פלזנשטיין בע"מ – מיכאל סיגנביץ, ניתן ביום 27.12.2010 וההפניות שם; ראו גם ע"ע 18290-10-11 עביר קורדייה – בית ספר אל עהד אלמוצגיה, ניתן ביום 4.6.2012, בפיסקה 17 לפסק הדין).

15.בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, יביא בית הדין בחשבון את סיבת מחדלו של מבקש הביטול ואת סיכויי הצלחתו בהליך (ראו: ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (תשס"ט), עמודים 371-374). ככל שהטיעונים בהתייחס לשיקול האחד משכנעים יותר ובעלי משקל, פוחת המשקל שיש ליחס לשיקול האחר (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133, 139). בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה בדבר סיכויי הצלחתו של מבקש הביטול היא העיקר, בעוד לסיבת מחדלו נודעת חשיבות משנית. לפיכך, ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלבעל הדין סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לבעל הדין את יומו בבית הדין, ליתן פסק דין לגופו של עניין (דב"ע נב/48-3 הפלחה - הראל, פד"ע כד 418, 421), ולהביא לידי ביטוי את מחדליו בדרך של פסיקת הוצאות (דב"ע נב/155-9 סולתם - אסרף, פד"ע כד 279, 280).

16.עוד נפסק, כי במקרים המתאימים, ניתן לרפא את מחדלו של מבקש הביטול בפיצוי כספי לצד שכנגד או לאוצר המדינה, כדי שלא תפגע זכותו המהותית של מי שחרג מן הכללים ולא ייגרם עיוות דין (ע"ע 1160/02 עיריית סח'נין – אח'סאן ח'לאילה, 19.9.2002; ראו גם: ע"ע 1462/02 רולס יוסף אדריכלים בע"מ - דב חוסטצקי, ניתן ביום 5.1.03)